מחשבות על אהבה - Idan Rafael Haviv

והם אמרו לי שנסעת

ושאת בטח לא לבד

שבניו יורק הכול גדול

בכל סיבוב שומעים שם ג’אז

ואיך הדמיון דוהר

מתפזר כי אין ברירה

ושוב יורד בגלויות

כיוון קרית המלאכה

ואת יודעת איך אני

אני אף פעם לא נכנע

ברגעים החלשים

שוכב כותב שורף מרווה

ואז כמו עוגן משוחרר

אני שוקע בתנופה

אל זיכרון יפה שלך

אל מחשבות על אהבה

אם פעם תזכרי בי

ואולי כשתחזרי אז

נמצא לנו עוד יום אחד להיות

רק טעם שנותר בי

כמו סופה מן המדבר באת

ועכשיו את רחוקה

ובלילות הראשונים

אני חיפשתי לי אישה

או מנגינה שתלווה אותי

השתקפויות של אהבה

זוכרת הודו הזיות

מה שהפכנו להיות

עם איזה שאמן מקומי

איך את טיפלת בי כמו תינוק

עד שנגיע לקצה

עד שנתפוס לנו שלווה

עד שנסלח כבר באמת

עד שנחזור לאהבה

ושמש בוקר יום שישי

כל בתי הקפה מלאים

ואני חי קצת בשבילך

עובר בשוק קונה פרחים

Et ils m'ont dit que tu étais parti

Et vous n'êtes certainement pas seul

qu'à New York tout est grand

A chaque tournant tu y entends du jazz

Et comment l'imagination s'emballe

S'éparpille parce qu'il n'y a pas le choix

Et encore une fois, ça descend dans les cartes postales

La direction de l'artisanat

Et tu sais comment je suis

je n'abandonne jamais

dans les moments faibles

Le mensonge écrit la sauge brûlante

Alors comme une ancre lâche

je m'enfonce dans la balançoire

A ta belle mémoire

Aucune pensée d'amour

Si jamais tu te souviens de moi

Et peut-être quand tu reviendras alors

Nous avons encore un jour à être

Seul un goût reste en moi

Comme une tempête du désert tu es venu

et maintenant tu es loin

et les premières nuits

je cherchais une femme

Ou une mélodie pour m'accompagner

Reflets d'amour

Je me souviens avoir halluciné l'Inde

Ce que nous sommes devenus

avec un chaman local

Comment tu m'as traité comme un bébé

jusqu'à ce que nous arrivions à la fin

Jusqu'à ce que nous trouvions la paix

Jusqu'à ce que nous soyons vraiment pardonnés

Jusqu'à ce que nous revenions à l'amour

et le soleil du vendredi matin

Tous les cafés sont pleins

Et je vis un peu pour toi

En passant par le marché pour acheter des fleurs