בדד - Zohar Argov

בדד, במשעול אל האין

בדד, בנתיב ללא כלום

בדד, עם הזמן הבורח

והזמן לא שוכח להציב את הגבול

בדד, בלי כף יד מלטפת

בדד, ללא שכם ידיד

בדד, כמה טוב לא לדעת

שידך כבר נוגעת

בידו של אחר

בדד אלך גם תפילה אין לי

בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום

בדד אלך גם תפילה אין לי

בדד בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום

בדד, כמו השמש אנדודה

בדד, במדבר הלוהט

בדד, גם דמעות הן רק הבל

שיר מזמור אין לסבל

שיר מזמור של אילמים

Badad, dans l'abîme du néant

Seul, dans une ruelle sans rien

Badad, avec le temps qui s'enfuit

Et le temps n'oublie pas de fixer la limite

Seul, sans une main caressante

Seul, sans ami

Bedad, qu'il est bon de ne pas savoir

Ta main touche déjà

dans la main d'un autre

Badad ira, je n'ai même pas de prière

Seul sans avenir, sans espoir, sans rêve

Badad ira, je n'ai même pas de prière

Seul sans avenir, sans espoir, sans rêve

Bedad, comme le soleil andode

Badad, dans le chaud désert

Badad, même les larmes ne sont que vanité

Un hymne à la souffrance

Un hymne du muet