Hakol Ad Lekan - Amir Benayoun

מנגינות מדומות, משטות, מזייפות

מטשטשות לי את שביל הזהב

מתנגנות בי, משקרות לי, מציקות.

רציתי להבין קצת, להרגיש איזה ערך

וסמכתי עלייך שאת תגלי לי את הדרך.

ונשמתי אוויר מזוהם והלכתי בערך

התהלכתי שולל עד לכאן.

אני רואה, אני מרגיש

אני רוצה, אני אדיש

אני חכם, אני יכול

אני גיבור כל כך גדול

הכל אני, אני הכל

אני חזק, אני בתוך בועה

סתם מנופח בלי שום ערך

וידעתי בסופו של דבר, היא תתפוצץ לי בדרך

התביישתי, כמו מצורע הרגשתי בערך

ואולי זה הכל עד לכאן

והלוואי שזה הכל עד לכאן

אנשים ישנים, משתגעים, מתנשאים

רוקדים ונשרפים לאורו של ירח,

להשתגע, להתבדח,

סתם כי מישהו רצה כל כך

להרגיש כמו איזה מלך

וסמך רק עלייך, שאת תגלי לו את הדרך

ואמרת לו שהוא מיוחד

הוא אוהב שאת משקרת

הזיות, הזיות עד לכאן.

אני רואה, אני מרגיש...

Faux airs, trucs, faux

Brouillant le chemin d'or pour moi

Jouer avec moi, me mentir, me harceler.

Je voulais comprendre un peu, sentir une certaine valeur

Et je t'ai fait confiance pour me montrer le chemin.

Et j'ai respiré de l'air pollué et j'ai marché

J'ai été trompé jusqu'ici.

je vois, je sens

je veux, je suis indifférent

je suis intelligent, je peux

Je suis un si grand héros

Tout est moi, je suis tout

Je suis fort, je suis dans une bulle

Juste gonflé sans valeur

Et je savais qu'à la fin, elle me soufflerait

J'avais honte, comme un lépreux dont je me sentais

Et peut-être que c'est tout jusqu'à maintenant

Et j'aimerais que tout se termine ici

Des personnes âgées, folles, arrogantes

dansant et brûlant au clair de lune,

devenir fou, plaisanter,

Juste parce que quelqu'un voulait tellement

se sentir comme une sorte de roi

Et n'ai confiance qu'en toi, que tu lui montreras le chemin

Et tu lui as dit qu'il était spécial

Il aime que tu mens

Hallucinations, hallucinations jusqu'ici.

Je vois, je sens...