Gvulot Higayon - Nathan Goshen

את בגוף שלי

את בין הקירות שלי

את בין השתיקות השירים והעצב

את הגבול שלי

לחיות או למות שלי

את המחוג שמכתיב לי את הקצב

היית בגשם איתי בשמיכות

ובימים שאהבנו פחות

אני לא עזבתי אותך לשניה

את הסתיו שלי

את כל העונות שלי

וכשבלילות לפעמים את הולכת

המנגינות שלי וכל המילים שלי

נופלות מגופי כמו עלים בשלכת

ואמרו כל דבר על חיי

שירדה דעתי מעליי

אולי קצת שכחתי... גבולות הגיון

ואני חושב קצת על הלב שלך

וכמה קרה לפעמים המתכת

בוקר ולילה עוברים בשעון שלי

ולא מאמין שנתת לי ללכת

ולי נשאר להמשיך לקוות

שכואב לך אולי לפחות

כמו שכואב לי.. .מאז שעזבת

ורק אדיוט יחכה לך עכשיו

כשהגשם לא חס על פניו

חיכיתי לשמש... שקצת תחמם

tu es dans mon corps

Tu es dans mes murs

Tu es parmi le silence des chansons et la tristesse

ma limite

ma vie ou ma mort

Tu es l'aiguille qui dicte mon rythme

Tu étais sous la pluie avec moi dans des couvertures

Et les jours où on s'aimait moins

Je ne t'ai pas quitté une seconde

tu es mon automne

toutes mes saisons

Et la nuit parfois tu y vas

Mes airs et tous mes mots

Tombant de mon corps comme les feuilles d'un arbre

Et ils ont tout dit sur ma vie

j'ai perdu la tête

J'ai peut-être un peu oublié... les limites de la raison

Et je pense un peu à ton coeur

Et combien de fois le métal est arrivé

Le matin et la nuit passent devant ma montre

Et je ne peux pas croire que tu m'as laissé partir

Et je dois garder espoir

ça te fait peut-être au moins mal

Comme ça me fait mal... depuis que tu es parti

Et seul un idiot t'attendra maintenant

Quand la pluie n'a pas épargné son visage

J'attendais que le soleil... se réchauffe un peu