צבעים - Gil Vain, Ron Buhnik

היא הכירה כבר בחור עם לב מזהב

שהבטיח שיצבע בוורוד את העבר

אחד ספר לה את הירוק

מול הכתום של הנרות

ששרפו לה עוד ערב

על השטיח האדום עם היין הלבן

מכרו לה חלומות על חיים רחוק מכאן

שהיא תכיר עוד מקרוב

את הכחול של הים

והצהוב של השמש

והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן

ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה

היא רוצה את השקוף, לב פועם בגוף

ולשמוע את השקט

וזה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים

אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים

כמו לראות את פריז, נוף בטורקיז

לא רוצים ללכת

היא מספרת על הפצע, תאוות הבצע

ואיך בסוף היום גם הכסף הוא רק צבע

שדומה לאפור, זה מזכיר לה את הקור

ושוב היא נעלמת....

לחיוך שלה יש הרבה גוונים

והוא אומר הכל כשהוא אצלה על הפנים

שעות של שתיקות, היא לא רוצה לראות

שהשמיים כבר תכלת

והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן

ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה

היא רוצה את השקוף, לב פועם בגוף

ולשמוע את השקט

וזה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים

אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים

כמו לראות את פריז, נוף בטורקיז

לא רוצים ללכת

והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן

ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה

היא רוצה את השקוף, לב פועם בגוף

ולשמוע את השקט

וזה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים

אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים

כמו לראות את פריז, נוף בטורקיז

לא רוצים ללכת

Elle connaissait déjà un mec au coeur d'or

qui a promis de peindre le passé en rose

On lui a dit le vert

Contre l'orange des bougies

qu'ils l'ont brûlée un autre soir

Sur le tapis rouge avec le vin blanc

Ils ont vendu ses rêves d'une vie loin d'ici

qu'elle apprendra à connaître de plus près

le bleu de la mer

et le jaune du soleil

Et elle dit qu'avec elle tout est noir et blanc

Et comment tout le monde est un hypocrite quand il s'agit d'aimer

Elle veut le cœur transparent et battant dans le corps

et entendre le silence

Et soit je suis naïf, soit je suis daltonien

Mais quand je suis avec elle, ça me fait du bien

Comme voir Paris, un paysage turquoise

je ne veux pas y aller

Elle raconte la blessure, la cupidité

Et comment à la fin de la journée l'argent n'est qu'une couleur aussi

Qui ressemble au gris, ça lui rappelle le froid

Et encore une fois, elle disparaît...

Son sourire a beaucoup de nuances

Et il dit tout quand il est dans son visage

Des heures de silence, elle ne veut pas voir

que le ciel est déjà bleu

Et elle dit qu'avec elle tout est noir et blanc

Et comment tout le monde est un hypocrite quand il s'agit d'aimer

Elle veut le cœur transparent et battant dans le corps

et entendre le silence

Et soit je suis naïf, soit je suis daltonien

Mais quand je suis avec elle, ça me fait du bien

Comme voir Paris, un paysage turquoise

je ne veux pas y aller

Et elle dit qu'avec elle tout est noir et blanc

Et comment tout le monde est un hypocrite quand il s'agit d'aimer

Elle veut le cœur transparent et battant dans le corps

et entendre le silence

Et soit je suis naïf, soit je suis daltonien

Mais quand je suis avec elle, ça me fait du bien

Comme voir Paris, un paysage turquoise

je ne veux pas y aller