שיר בבוקר בוקר - Shlomo Artzi

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת.

וניחוחות לראשו מדיפים עצי אזדרכת.

הטללים רוססים והרים, ריבוא קרניים,

הם יולידו חופת שמש לכלולותיו.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים,

ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים,

להוד אלף שנים מפכות במסתרים,

אלף שנים צעירות לפניו

כפלג צונן, כשיר רועים, כענף.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ורואה כי חזר האביב

והוריק שוב אילן מן השלכת.

פתאום קם אדם בבוקר

ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת,

ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום.

Soudain un homme s'est levé le matin

et sent qu'il est avec et commence à marcher,

Et à tous ceux qu'il rencontre sur son chemin, il dit bonjour.

Le grain monte devant son visage des fissures du trottoir.

et des parfums à sa tête d'arbres azadrach.

La rosée est pulvérisée et les montagnes, multiplicité de cornes,

Ils donneront naissance à un pare-soleil pour ses épouses.

Soudain un homme s'est levé le matin

et sent qu'il est avec et commence à marcher,

Et à tous ceux qu'il rencontre sur son chemin, il dit bonjour.

Et il rit de l'héroïsme des générations des montagnes,

Et les guerres épiques se prosternent,

Pendant mille ans d'épreuves dans les secrets,

Mille jeunes années avant lui

En tant que faction cool, en tant que bergers, en tant que branche.

Soudain un homme s'est levé le matin

et sent qu'il est avec et commence à marcher,

et voit que le printemps est revenu

Et Ilan encore arraché de la chute.

Soudain un homme s'est levé le matin

et sent qu'il est avec et commence à marcher,

Et à tous ceux qu'il rencontre sur son chemin, il dit bonjour.