אפר ואבק - Yehuda Poliker

יום אביב ריחות לילך

בין חורבות העיר שלך

יום יפה לדוג בנהר

בתוכי הלב נשבר

שם היתה ואינה

ילדותך אישה קטנה

אנשים שאיש לא מכיר

אין אפילו בית שיזכיר

ואם את נוסעת לאן את נוסעת

הנצח הוא רק אפר ואבק

לאן את נוסעת לאן את נוסעת

שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר

כסף כיס, גביש סוכר

אם יהיו קשים הימים

הזכרי בי לפעמים

ואם זה עוד מסע נואש

אל הצריף, אל המגרש

במסילת העיר הישנה

איש לא יחכה בתחנה.

ואם את נוסעת...

מי ימתיק לילותייך

מי יקשיב לביכייך

מי ישמור צעדייך בדרכך.

לאן את נוסעת לאן את נוסעת

הנצח הוא רק אפר ואבק

לאן את נוסעת לאן את נוסעת

שנים וכלום עוד לא נמחק.

קחי מעיל יהיה לך קר.

Senteurs de lilas du printemps

Parmi les ruines de ta ville

Une belle journée pour pêcher en rivière

A l'intérieur de mon coeur est brisé

Elle était là et n'est plus

Ton enfance est une petite femme

Des gens que personne ne connaît

Il n'y a même pas une maison à retenir

Et si tu vas où vas-tu ?

L'éternité n'est que cendre et poussière

où vas-tu où vas-tu

Des années et rien n'a encore été supprimé.

Prends un manteau, tu vas avoir froid

Argent de poche, cristal de sucre

Si les jours sont durs

Souviens-toi de moi parfois

Et si c'est un autre voyage désespéré

A la cabane, au champ

sur l'ancien chemin de fer de la ville

Personne n'attendra à la gare.

Et si vous voyagez...

Qui adoucira tes nuits

Qui écoutera vos cris ?

Qui gardera tes pas sur ton chemin.

où vas-tu où vas-tu

L'éternité n'est que cendre et poussière

où vas-tu où vas-tu

Des années et rien n'a encore été supprimé.

Prenez un manteau, vous aurez froid.