מרדף - Chava Alberstein

ארץ טובה שהדבש בעורקיה

אך דם בנחליה כמים נוזל.

ארץ אשר הרריה נחושת

אבל עצביה ברזל.

ארץ אשר מרדפים קורותיה,

אלפיים דפים ועוד דף,

עד שנשרף

עוד מעט כל חמצן ריאותיה

בגלל מרוצת המרדף

ארץ אשר ירדפוה אויביה

והיא את אויביה תרדוף במרדף.

היא את אויביה תשיג, אך אויביה

הם לא ילכדוה בכף.

זו הרואה את חייה מנגד

תלויים כעלה הנידף.

היא יראה,

אבל כמו לא היתה כלל מודאגת

תמתין עד לתום המרדף.

תום המרדף מסתתר בנקיק

ומצפין את פניו במחבוא, במחבוא,

אך לסופו הוא יבוא כמו השמש

אשר ממזרח היא תבוא.

אז לא יותר אמהות תקוננה

ולא על בניהם האבות,

כן הוא יבוא

ורגלינו עד אז לא תלאינה

לרדוף בעקבי התקוות.

Une bonne terre avec du miel dans les veines

Mais le sang coule dans ses ruisseaux comme de l'eau.

Un pays de montagnes de cuivre

Mais ses nerfs sont de fer.

Une terre dont les poutres sont hantées,

Deux mille pages et une autre page,

jusqu'à ce que nous brûlions

Bientôt tout l'oxygène dans ses poumons

A cause de la course-poursuite

Une terre qui sera persécutée par ses ennemis

Et elle poursuivra ses ennemis à sa poursuite.

Elle aura ses ennemis, mais ses ennemis

Ils ne seront pas piégés dans la cuillère.

Celle qui voit sa vie de l'autre côté

suspendu comme une feuille volatile.

elle verra

Mais comme si elle n'était pas du tout inquiète

Attendez la fin de la poursuite.

La fin de la chasse est cachée dans un ravin

et cache son visage en se cachant, en se cachant,

Mais à la fin il viendra comme le soleil

de l'est elle viendra.

Alors plus aucune mère ne se plaindra

et non sur leurs fils les pères,

oui il viendra

Et nos pieds ne seront pas fatigués d'ici là

courir après les talons des espoirs.