החול יזכור - Chava Alberstein

החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר

זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר

מזכרונם הוא לעולם לא ימחה.

הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.

נרות הלילה דעכו.

הידידות האהבה

הנעורים שבאו פתע אל סופם

הנעורים שבאו פתע אל סופם.

כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור

והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר

האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.

הכל ישוב אל המצולות...

היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים

ובית עלמין על הגבעות

ושניים שחלפו דומם

בין החצב והקברים והשיקמה.

הכל ישוב אל המצולות...

Le sable se souviendra des vagues mais l'écume n'a pas de mémoire

Sauf pour ceux qui sont passés avec un vent de fin de nuit

De leur mémoire, il ne s'effacera jamais.

Tout va retourner au fond sauf la mousse blanche.

Les bougies de la nuit se sont éteintes.

amitié amour

La jeunesse est venue soudainement à sa fin

La jeunesse est venue soudainement à leur fin.

Comme lui aussi sur la rive de leurs cœurs vibra alors quelque chose de pâle

Et ils ont écrit dans le sable, au passage de la lune

Un visage étrange et usé resplendit soudain.

Tout reviendra au fond...

Il y avait des coquilles vides qui gémissaient le gémissement de la mer

et un cimetière sur les collines

et deux qui sont encore passés

Entre la carrière et les tombes et la restauration.

Tout reviendra au fond...