שיר ארץ - Chava Alberstein

ארץ שיושביה היא אוכלת

וזבת חלב ודבש ותכלת

לפעמים גם היא עצמה גוזלת

את כבשת הרש.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים.

ארץ שמתקו לה רגביה

ומלוחים כבכי כל חופיה

שנתנו לה אוהביה

כל אשר יכלו לתת.

כל אביב שבים לה סביוניה

לכסות את כל קמטי פניה

רוח קיץ עצב אבניה

ילטף באור.

שב הסתיו עם כובד ענניה

לעטוף אפור את כל גניה

והחורף את שמורות עיניה

הבוכות יסגור.

שב החצב לבן לפרוח

שם בדרך יחידי

והיסמין ישיב ניחוח

שדות הזמן שלה האבודים

שב הסתיו עם כובד ענניה...

Une terre habitée par elle mange

Et la goutte de lait et le miel et le bleu

Parfois elle se vole aussi

Vous êtes un mouton.

Une terre adoucie par le rugby

Et salé comme des larmes tous ses rivages

que lui ont offert ses amants

Tout ce qu'ils pouvaient donner.

Le marbre blanc refleurit

Là d'une seule manière

Et le jasmin reviendra parfum

Ses champs de temps sont perdus.

Une terre adoucie par le rugby

Et salé comme des larmes tous ses rivages

que lui ont offert ses amants

Tout ce qu'ils pouvaient donner.

Chaque printemps, elle retourne en Savonie

couvrir toutes ses rides

Le vent d'été a attristé Avanya

caressera dans la lumière.

L'automne est revenu avec le poids de ses nuages

Enveloppez tout le jardin de gris

Et l'hiver a réservé ses yeux

Les pleurs se fermeront.

Le marbre blanc refleurit

Là d'une seule manière

Et le jasmin reviendra parfum

Ses champs de temps sont perdus

L'automne est de retour avec le poids de ses nuages...